וַיְקֹנֵן דָּוִד אֶת הַקִּינָה הַזֹּאת, עַל שָׁאוּל וְעַל יְהוֹנָתָן בְּנוֹ.  וַיֹּאמֶר, לְלַמֵּד בְּנֵי-יְהוּדָה קָשֶׁת, הִנֵּה כְתוּבָה עַל-סֵפֶר הַיָּשָׁר.  הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל, עַל-בָּמוֹתֶיךָ חָלָל:  אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִים. אַל תַּגִּידוּ בְגַת, אַל תְּבַשְּׂרוּ בְּחוּצֹת אַשְׁקְלוֹן:  פֶּן-תִּשְׂמַחְנָה בְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים, פֶּן-תַּעֲלֹזְנָה בְּנוֹת הָעֲרֵלִים. הָרֵי בַגִּלְבֹּעַ, אַל-טַל וְאַל-מָטָר עֲלֵיכֶם – וּשְׂדֵי תְרוּמֹת: כִּי שָׁם נִגְעַל מָגֵן גִּבּוֹרִים – מָגֵן שָׁאוּל, בְּלִי מָשִׁיחַ בַּשָּׁמֶן. מִדַּם חֲלָלִים, מֵחֵלֶב גִּבּוֹרִים – קֶשֶׁת יְהוֹנָתָן, לֹא נָשׂוֹג אָחוֹר; וְחֶרֶב שָׁאוּל, לֹא תָשׁוּב רֵיקָם. שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן, הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִם בְּחַיֵּיהֶם, וּבְמוֹתָם לֹא נִפְרָדוּ; מִנְּשָׁרִים קַלּוּ, מֵאֲרָיוֹת גָּבֵרוּ.  בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל – אֶל-שָׁאוּל בְּכֶינָה; הַמַּלְבִּשְׁכֶם שָׁנִי עִם-עֲדָנִים, הַמַּעֲלֶה עֲדִי זָהָב עַל לְבוּשְׁכֶן. אֵיךְ נָפְלוּ גִבֹּרִים, בְּתוֹךְ הַמִּלְחָמָה – יְהוֹנָתָן, עַל-בָּמוֹתֶיךָ חָלָל. צַר לִי עָלֶיךָ, אָחִי יְהוֹנָתָן – נָעַמְתָּ לִּי מְאֹד; נִפְלְאַתָה אַהֲבָתְךָ לִי, מֵאַהֲבַת נָשִׁים. אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִים, וַיֹּאבְדוּ כְּלֵי מִלְחָמָה.

(extracto)

1:19 Tu belleza oh Israel, perece en tus alturas. ¡Cómo caen los poderosos! No lo refiráis en Gat ni lo enunciéis en las calles de Ashkelón para que las hijas de los filisteos no se regocijen y que salten de júbilos las hijas de los filisteos. (…) 1:22 De la sangre de los traspasados, de la gordura de los poderosos, el arco de Jonatán nunca retrocedió y la espada de Saúl no volvió vacía. Saúl y Jonatán, en vida bondadosos y queridos, ni en la muerte fueron separados. Eran más rápidos que águilas, más fuertes que leones. (…) 1:25 ¡Cómo han caídos los poderosos en medio de la batalla!